מאת שירי פריאנט
ראש השנה מסמל תקופה של התחלות חדשות, במיוחד עבור נשים. חלקן רוצות
להיות יותר בכושר, חלקן רוצות להפסיק לעשן, כל אישה וה-ISSUE שלה. על פי המסורת היהודית ראש השנה נחשב ליום
הדין, בו נידון האדם על השנה שחלפה. עם זאת, בראש השנה ייקבע מה ייארע לו בשנה
הבאה.
לקראת השנה החדשה, שוחחתי עם שלוש נשים גדולות מהחיים, שהחליטו לקחת את
המושכות לידיהן ולפצוח בקריירה חדשה. כל אחת מהן, בדרכה שלה, עזבה ג'וב מצליח
לטובת קריירה חדשה בתחום שהיא באמת אוהבת.
מוני אור – מדיני נזיקין לעיצוב עוגות
מוני אור, 43, מבית דגן בכלל הייתה עורכת דין במשרד שטיפל בדיני
נזיקין, רשלנות רפואית וכל שאר הדברים ה"טובים". כל יום היא קמה בבוקר,
נסעה למשרד ברמת גן וטבעה בכתבי הגנה ובקשות לדיונים. כמה פעמים בשבוע היא נסעה לבתי משפט ברחבי הארץ, מבאר שבע ועד לחדרה. "יחסית למשרדים אחרים, שעות
העבודה שלי היו סבירות. עבדתי משמונה בבוקר עד שש בערב, ולפעמים עד ארבע",
היא אומרת. "לאחר מכן, הכרתי את בעלי, נכנסתי להריון, ובמהלך חופשת הלידה
החלטתי שאני לא חוזרת למשרד בו עבדתי".
הרגשת שהעבודה קשה יותר לאחר שהפכת להיות אמא?
"פשוט לא אהבתי יותר את העבודה שלי, לא נהנתי בה והרגשתי שבסופו
של דבר זה יתסכל אותי".
ובכל זאת השקעת שנים רבות בלימודי עריכת דין
"נכון, ולכן לאחר חופשת הלידה המשכתי כעצמאית בתחום. התחלתי לנהל
מספר קטן של תיקים ונותרתי עם המון זמן פנוי. ואז, לפני יום ההולדת של עמית, בתי,
ראיתי באינטרנט עוגיות מקושטות ופשוט התעלפתי. החלטתי שאני חייבת ללמוד איך עושים
אותן אז נרשמתי לסדנא".
מתי התחביב הפך למקצוע?
"התחלתי להשתעשע עם העוגיות שלמדתי להכין בסדנא ולאחר מכן נרשמתי
לסדנא נוספת של עיצוב עוגות. בהתחלה הכנתי למשפחה ולחברים, ופתאום החלו להגיע
הזמנות מאנשים שביקשו. בגלל שהייתי כבר 'עוסק מורשה', הוספתי את תחום האפייה לתיק
וזה הפך להיות העסק שלי באופן רשמי".
המעבר שלך מאוד חד, הייתה לך זיקה כלשהי לתחום האפייה?
"תמיד אהבתי ליצור, כל פעם בתחום אחר, ומאוד אהבתי את המטבח. זה
פשוט זרם בטבעיות. בעלי חשש שאהפוך את האפייה לעיסוק העיקרי שלי, אבל בסופו
של דבר הוא הבין שזה מה שעושה לי טוב. זה השתלב מצוין כי יכולתי לגדל את שלוש
הבנות שלי ולעבוד מהבית במקביל".
השינוי השתלם לך מבחינה כלכלית?
" זה הכי משתלם מהבחינה שיש לי הכנסות ואין לי הוצאות על
צהרונים, מטפלות וכו'. אני מרוויחה הרבה פחות ממה שהרווחתי כעורכת דין, אבל אין לי
בעיה עם זה. אני אוהבת את מה שאני עושה, כתבתי כמה ספרים בנושא ואני מתחזקת גם
בלוג".
"ממש לא. אני לא אוהבת את זה וזה גם תחום שמתקדם עם הזמן. אם את
לא עם היד על הדופק, את מפספסת הרבה דברים. מי יודע כמה תקדימים חדשים יצאו
כבר?".
מה את מציעה לנשים שרוצות לעשות שינוי?
"אני חושבת שאם זה מתאפשר, אז שהשינוי לא יהיה דרסטי. להכין את
הקרקע, לגשש, לבדוק. לא לקום ולעזוב את העבודה ביום בהיר אחד. אין ספק, שאם יש לך גב
כלכלי אז זה עוזר. הכי חשוב ללכת עם הלב, להאמין בעצמך ולא לפחד".
מוני אור היא בעלת הסטודיו מיתוש עוגות ועוגיות מעוצבות
טליה הדר – מעורכת דין לאשת סטייל
עורכת דין נוספת שבחרה לעשות שינוי בחייה היא טליה הדר, 37, נשואה+3
מהרצליה. כיום היא בעלת הבלוג "ESHETSTYLE" ונהנת מכל כרגע.
"אני עורכת דין במקצועי עם תואר ראשון
ושני במנהל עסקים. עד לפני שנה, וב-11 שנים האחרונות, עסקתי במקצוע שלי כעורכת דין
במגוון תפקידים. בשש שנים האחרונות עבדתי במחלקה המשפטית של
בנק גדול".
איך נראה סדר היום שלך באותה תקופה?
"בתחילת הדרך כעורכת דין עבדתי שעות מטורפות,
עד לשעות הקטנות של הלילה. בשנים שהייתי בבנק עבדתי בשעות נוחות יחסית, למעט
פעמיים בשבוע שעבדתי עד שעות מאוחרות יותר. אני חושבת שזה לא משנה במה תעבדי, הלו"ז
של אמא שעובדת במשרה מלאה הוא צפוף במיוחד. תמיד יש מרדף אחרי הזמן".
ומעריכת דין הפכת ל... מה בעצם?
"לפני כשנה פתחתי את הבלוג שלי – EshetStyle. השם הוא בעצם אשת חיל ובסטייל. מאז הוא נהיה
עולם ומלואו עבורי. אני כותבת בו, מצלמת, מסגננת וחיה אותו 24 שעות ביממה, ממש ככה! בבלוג אני מעלה בעיקר מתכונים קלים
להכנה, אבל כאלה שבכלום מאמץ את מקבלת אין סוף תגובות טובות. יש גם רעיונות להגשה
ואירוח ועוד כל מיני רשימות וטיפים פרקטיים שמעניינים אשת חיל בחיי היום יום שלה, בדגש על פרקטי, פשוט בסטייל. הרעיון הוא באמת לפנות לאותם אנשים, שהם פחות טובים במטבח ואין להם הרבה זמן פנוי, ולהראות להם שכדי להכין מנות כיפיות ומרשימות לא צריך
להיות שפים".
מה גרם לך לעשות את השינוי?
"כמה חודשים אחרי שפתחתי את הבלוג
פשוט הרגשתי שאני פורחת. הבנתי שאני כל כך נהנית שאין סיכוי שאני מוותרת על כל
הכיף הזה. החלטתי לקדם אותו הלאה ולא לחזור לעבודה בבנק. את הבלוג פתחתי בחופשת
הלידה שלי. ידעתי שזו חופשת הלידה האחרונה מבחינתי, ככה שזה הצ'אנס האחרון שלי
לעשות שינוי. יש משהו בחופשות לידה שגורם לך לעשות עם עצמך חשבון נפש ועושה לך חשק
לשינוי. במקרה שלי, לאורך כל השנים שעבדתי כעורכת דין ידעתי שזה לא מה שאני רוצה
לעשות כשאהיה גדולה וחייתי עם ההרגשה הזו מבלי שהצלחתי לפענח מה כן הייתי רוצה
לעשות. הייתי טובה מאוד במה שעשיתי, אבל מצד שני, זה לא היה 'זה'. תשוקה למקצוע
בטוח לא היתה לי".
"בפועל אני עובדת עכשיו יותר שעות ממה שעבדתי קודם, בעיקר כי זה פשוט סוחף אותי. אני מעדיפה לשבת על המחשב ולכתוב או לצלם
מאשר לעשות דברים אחרים וזה כיף גדול. גם כשאני לא עובדת, אני כל הזמן חושבת על העבודה שלי ועל הבלוג שלי.
פתאום עולה לי עוד רעיון וזה מיד מציף אותי בחשק להתחיל וליישם את הדברים. עדיין
מצחיק אותי כשאני אומרת 'עבודה', כי אצלי בראש בין המילה 'עבודה' לבין המילה 'כיף'
תמיד קיימת סתירה. היום כבר לא".
האם השינוי השתלם לך מבחינה כלכלית?
כלכלית, נכון לכרגע, ברור שלא. אבל
כשהחלטתי לעזוב, לא חשבתי שבכלל יהיו לי הכנסות מהבלוג. זו היתה החלטה קודם
כל בשביל עצמי ולקחתי בחשבון את העניין הכלכלי. דווקא בסופו של דבר ההכנסות שנוצרו
בעקבות הבלוג וכל העולם החדש הזה שנחשפתי אליו הגיעו הרבה יותר מהר מהצפוי. אבל
כמובן שאני עדיין בתחילת הדרך ויש לי עוד לאן להתפתח".
מה את מציעה לנשים שרוצות לעשות שינוי?
"האמת שאני לא מאלה שיטיפו ללכת אחרי
התשוקה שלך או משהו בסגנון. בראש ובראשונה כי לי היה מאוד קשה לדעת מהי התשוקה שלי
ומה הייתי רוצה לעשות. פחות פחדתי מהשינוי, יותר מזה שלא ידעתי מהו השינוי שאני
רוצה. בתור מי שהיא דווקא בנאדם ריאלי ומחושב, אני לא מאלה שיגידו 'לכי אחרי הלב
שלך לא משנה מה'. אבל מה שכן אני יכולה להגיד זה שעכשיו אני מרגישה שאני ממש עושה
את מה שאני אוהבת".
טליה הדר היא בעלת הבלוג הסופר סטייליסטי eshetstyle
נעמה צובל – מריצות מרתון לבודקת תוכנה
נעמה צובל, 33, נשואה+1 מגבעת שמואל, עשתה
מעבר חד מעולם הספורט הדינמי לעבודה
בתור בודקת תוכנה בוואלה! חדשות. "מגיל 9
עד שהתגייסתי הייתי בתנועת ספורט אתגרי", היא מספרת. "בצבא הייתי
מד"סניקית וכשהשתחררתי עבדתי בחדרי כושר והעברתי אימונים אישיים. במקביל סיימתי תואר
בתקשורת והתחלתי לכתוב לפורטלי ספורט. עם השנים, הספורט בכלל והריצה בפרט הפכו להיות
חלק מרכזי יותר בחיי. רצתי מעל 130 מירוצים בארץ ובעולם, ביניהם שני מרתונים מלאים
של 42 ק״מ. במהלך ההריון רצתי עד חודש תשיעי. אפילו צילומי החתונה שלנו נערכו בחדר
כושר. ספורט תמיד היה מי שאני".
ומה גרם לך לשנות את זה?
"לפני
כמה שנים החלטתי לעשות הסבה. רציתי שהריצות ישארו כתחביב, אבל מבחינה מקצועית ללכת על
משהו אחר. כשהתחלתי ללמוד מחשבים, כולם חשבו שהשתגעתי והיו בטוחים שלא אחזיק מעמד. היום,
ארבע שנים לאחר מכן, אני עובדת בוואלה! בתור
בודקת תוכנה של אפליקציות ומאוד נהנת".
איך את מסתדרת בלי ספורט בבוקר?
"הפתרון
שלי הוא לרוץ לעבודה 11 ק״מ. לפעמים אני לוקחת אוטובוס ורצה רק 8... כשאני מגיעה למשרד, אני מתקלחת ומתחילה לעבוד ברגוע. הולך לי טוב עם מחשבים ואני אוהבת את זה מאוד".
מה את ממליצה לבנות שרוצות לעשות שינוי?
"אני
ממליצה ללכת אחרי הלב, אבל לבנות איזושהי תוכנית.
לפני שלמדתי מחשבים התייעצתי עם
חברים מהתחום לגבי מה יכול להתאים לי. כולם המליצו על בדיקת תוכנה. לפני שהתחיל
הקורס של בדיקת תוכנה, התחלתי ללמוד 'אופיס' בשביל לעשות הכרות עם המחשב ולבחון אם זה מתאים לי בכלל. דרך אגב, מהר מאוד הציעו לי להדריך שם, אבל זה לא הסתדר לי מבחינת
שעות העבודה. מותר גם לעשות יותר משינוי כיוון אחד בחיים. מה שכן, עדיף שתהיה רשת
ביטחון כלשהי. תמיד ידעתי שאם זה לא יילך, אוכל לפתוח מחדש קבוצות ריצה
וטי.אר.אקס".
לפני שלמדתי מחשבים התייעצתי עם
היית חוזרת לעבודה הקודמת שלך?
"כרגע מספיק לי משרה מלאה בתור בודקת תוכנה. בשאר הזמן אני
מבלה עם הבת שלי, וכשהיא ישנה-הספורט מקבל את הכבוד הראוי לו".
איזה יופי !
השבמחקאני עשיתי גם שינוי הייתי אחות והפכתי להיות סוכנות פרסום באינטרנט
איזה שינוי ענק!
השבמחק